התועלת בניהול סיכונים

ניהול סיכונים בארגון הוא תהליך העוסק במתן פתרונות לצורך יצירת תשתית אפקטיבית וארוכת טווח, להגנת הארגון מפני סיכונים, תוך יישום מדיניות ונהלים. ניהול סיכונים מאפשר לחברות לזהות נזקים אפשריים, להגדיר את רמת הסיכון שלהן וליצור תהליכי פעילות יעילים. תהליך ניהול סיכונים משתנה מארגון לארגון, בהתאם לאופן פעילותו ויעדיו העסקיים.

יישום נכון של ניהול סיכונים ישפר את ביצועי הארגון ויכין אותו לקראת התמודדויות עם סיכונים עתידיים. יכולת שליטה באפשרות התרחשותם של אירועים העלולים לפגוע בפעילות העסקית השוטפת, מספקת תועלת עסקית וכלכלית לעסק. יחד עם הכנת סקר סיכונים ודו”ח המלצות לטיפול בסיכונים אלו, ניתן להכין את העסק בצורה יעילה ומיטבית לקראת התמודדות עם סיכונים אפשריים.

חישוב הסיכון בארגון נמדד על פי סבירות המימוש שלו ברמה הטכנית, התכניתית או הניהולית, ועוצמת הפגיעה. קיימות שתי גישות להערכת הנזק היכול להיגרם לארגון מהתממשות הסיכון: הגישה הכמותית – כמה זה יעלה לנו, והגישה האיכותית –  רמת הנזק גבוה/ נמוך. בביצוע סקר הסיכונים מיישמים מודלים לכימות איכותי וכמותי של הסיכונים, והנהלת החברה יכולה לבצע הערכה על פי שקלול כל הנתונים, תוך חישוב עלות מול תועלת בהקצאת תקציב ומשאבים לניהול סיכונים.

ניהול סיכונים נכון מתבצע רק לאחר שנלקחו בחשבון כל הנתונים הקשורים לארגון. בתהליך מתבצעים תהליכי מעקב אחר ביצוע הנהלים ובקרה על תהליכי ניהול הסיכונים. בין הנתונים החיוניים לניהול סיכונים: הגדרת היעדים ויעדי המשנה שהארגון שואף אליהם, הגדרת נתוני סביבת החברה או העסק, זיהוי האיומים המשפיעים על הארגון (סקר סיכונים), ניתוח והערכה של התממשות איום וגודל הנזק, הגדרת התגובות שעל הארגון לנקוט על מנת למנוע או למזער פגיעה.

סקר סיכונים מאפשר לבצע הערכה יעילה ומדויקת יותר של סיכונים, תוך התייחסות למוקדי סיכון גבוהים. שיקולי ההנהלה להקצאת משאבים לניהול סיכונים כוללים, על פי רוב, שיקולי עלות ותועלת, חיסכון כספי וכן, מניעת פגיעה במוניטין הארגון. סקר סיכונים הינו כלי רב תועלת, המסייע בקביעת תכנית רב שנתית יעילה, תוך מתן מענה לדרישות ולתקנים.

סוגי הסיכונים משתנים בהתאם לאופן פעילותו וסביבתו העסקית של כל ארגון:

• סיכונים תפעוליים – פגיעה בתשתית הארגון, שינויים בארגון.
• סיכונים פיננסיים – סיכוני שוק, סיכוני מטבע, הפסדים, הונאות, אשראי, אמצעי תשלום, השקעות.
• סיכונים משפטיים – אי תאימות וציות לרגולציות, חשיפה לתביעות, אחריות משפטית.
• סיכונים תדמיתיים – פגיעה באמינות או במוניטין.
• סיכונים נוספים – בטיחות, הגנה על מידע, נזקי טבע ומזג אוויר, פגיעה בנכסים פיזיים, מבנים וציוד, חומרה וטכנולוגיה ועוד.

כל חברה ועסק הפועלים כיום, מנהלים פעילות המחייבת אבטחת מידע. אבטחת המידע של ארגון כוללת בדיקת נכסים טכנולוגיים וסביבה פיזית של המערכות הממוחשבות, התאמת צורכי אבטחה ונגישות והרשאה ברמות השונות של הארגון. הצורך של ארגון בניהול סיכוני אבטחת מידע קשור לאופן שבו הוא פועל: הכרת ההנהלה בחיוניותן של מערכות אבטחת המידע, איומי חדירה קיימים ופוטנציאליים למערכות המידע והבנת הצורך בהקצאת משאבים לניהול סיכונים.

ניהול סיכוני אבטחת מידע הוא תחום המקיף נושאים, כגון: ניתוח נתונים, בדיקות יישום תהליכי הגנה על מידע ותכנון נוהלי אבטחה, בתיאום עם הפעילויות השוטפות של הארגון. יש צורך בתחקיר מעמיק של פעילויות אבטחת הארגון ברמות השונות: איסוף נתונים בתוך הארגון, לצורך עדכון והתאמה של המערכות, זיהוי והתאמת רמות הרשאה ונגישות, איסוף נתוני סיכונים הקיימים מחוץ לארגון וחישוב סיכוני האבטחה האפשריים.

תהליך ניהול הסיכונים כולל בניית נהלים המתאימים לרגולציות ולתקנים ותיאום של מערכות המידע, המאובטחות לאורך זמן ובהתאם לשינויים.

ניהול סיכוני אבטחת מידע מאפשר לארגון היערכות אפקטיבית מפני איומים, תוך הבטחת שלמות וזמינות המידע. בכך מתאפשרת הגנה קבועה על מערכות המידע של החברה ועל מידע הקשור לגורמים מחוץ לחברה, דבר המסייע ליצירת אמינות ותדמית חיובית.

הבחירה של ארגון בניהול סיכוני אבטחת מידע מאפשרת פתרונות לייעול המערכות המאובטחות וניטור של איומים, הימנעות מסיכונים העלולים לגרום לפגיעה כלכלית ועסקית ופעילות מאובטחת ומיטבית בכל הרמות.